<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער ראשון ס"א</h1>
<h2>דף מט:</h2>
מצות עשה לברך אחר אכילת המזון שנ' ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך ואינו חייב מן התורה אלא על אכילת לחם שהוא מחמת מיני תבואה והם, חטה, ושעורה, וכסמת, שבולת שועל, ושיפון, והוא שיאכל מהלחם הנעשה מאלו כדי שבעו ומדברי סופרים אם אכל מהם כזית חייב לברך עליו ברכת המזון. יש מן הגדולים שכתב שהאוכל כזית חייב בברכת המזון מן התורה. ומה שכתבנו נראה לנו עיקר. וכן הסכמת רוב הגאונים והגדולים הראשונים. וכן מדברי סופרים לברך אחר כל מאכל שיאכל ואחר כל משקה שישתה והוא שאכל כזית ושתה רביעית.
